דוח מהירות ב-2026: השגה, ערר, ולמה כבר אין בקשה להישפט

החוק נכנס לתוקף בשני שלבים. מ-8 בפברואר 2026 הוא חל על הפרות שהקנס עליהן 100 עד 500 ₪, בלי עבירות מהירות. מ-8 באוגוסט 2026, שישה חודשים אחר כך, הוא חל גם על הפרות של 750 עד 1,500 ₪ ועל עבירות המהירות לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה (סעיף 47(ג)). מדובר בהיקף עצום: לפי דוח של צוות בינמשרדי (2020), ב-2019 נרשמו בישראל 1,207,712 דוחות תנועה עם קנס קבוע.

ההפרה נשארת עבירת תעבורה, אבל ההליך נגדה מנהלי: שוטר או מפקח מטיל קנס, המשטרה דנה בהשגות, וערר מוגש לבית דין לתעבורה, שהוא גוף שיפוטי נפרד מהמשטרה. במקום מרשם פלילי יש "מרשם התעבורה המינהלי", ופרט רישום של בגיר נמחק ממנו שמונה שנים אחרי ההחלטה הסופית, בתנאי שהקנס שולם (סעיף 34). אם נרשמה לכם הפרה נוספת בתקופה הזאת, כל הרישומים יימחקו רק בתום התקופה של ההפרה המאוחרת.

כמה מקרים נשארו מחוץ למסלול החדש. מהירות שחורגת מהטבלה שלמטה מובילה להזמנה לבית משפט. גם עבירה שגרמה לתאונה שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש מטופלת בהליך פלילי רגיל. בנוסף, שוטר שמצא נסיבות מחמירות, או תובע שסבר שהנסיבות מצדיקות משפט לפני שנשלחה לכם הודעה, רשאים לפתוח נגדכם הליך פלילי (סעיף 2). ועל עבירה שבוצעה לפני 8.8.2026 חלים הכללים הישנים, כולל האפשרות לבקש להישפט (סעיף 48(א)).

לדוח במסלול החדש קוראים "הודעה על החלטה להטיל קנס". בדוח שמבוסס על צילום, ההודעה לא תומצא אם עברו ארבעה חודשים מיום העבירה "וטרם נשלחה". בדוח אחר, המגבלה היא שנה (סעיף 6). הקובע הוא מועד השליחה, לא מועד הקבלה. הודעה שנשלחה בדואר רשום נחשבת כאילו הומצאה אחרי 15 יום, אלא אם תוכיחו שלא קיבלתם אותה מסיבות שאינן תלויות בכם (סעיף 5).

בדוח מצלמה, הצילום מצורף להודעה, ואם אי אפשר לצרף אותו, ההודעה מפרטת איך מקבלים אותו (סעיף 4(ב)). לפי סעיף 36 אתם רשאים לעיין בכל החומר שנוגע להפרה ולהעתיק אותו, בבקשה שמוגשת בתוך שנתיים מיום ההמצאה.

החוק מניח שבעל הרכב הוא מי שנהג (סעיף 27ב לפקודת התעבורה). אם נהג אדם אחר, מוכיחים זאת בהשגה, ולשם כך יש 90 יום במקום 30. בדוח מצלמה, אחרי כן אפשר לשלוח לנהג שציינתם הודעה משלו. המועד הוא שנה מיום העבירה, או ארבעה חודשים מהיום שבו הוכחתם מי נהג, המאוחר מביניהם. בכל מקרה אי אפשר לשלוח אותה יותר משנתיים אחרי העבירה (סעיף 6(ב)(2)). הסבר על הצהרת בעל הרכב נמצא גם בשאלה על דוח מצלמה כשאדם אחר נהג.

השגה מוגשת למשטרה תוך 30 יום מההמצאה. אם הטענה היא שנהג אדם אחר, מגישים אותה תוך 90 יום. המשטרה צריכה להחליט בצירוף נימוקים תוך 45 יום, אבל אם לא החליטה במועד, הקנס אינו מתבטל (סעיף 8(ג)).

ערר מוגש לבית הדין לתעבורה תוך 90 יום מההמצאה. אם הגשתם השגה, אפשר להגיש אותו גם תוך 30 יום מהיום שבו נמסרה ההחלטה בה, אם המועד הזה מאוחר יותר (סעיף 19(ב)). בית הדין רשאי להאריך את המועד מטעמים מיוחדים.

ההשגה אינה חובה, ואפשר להגיש ערר ישירות. אבל מי שהגיש ערר אינו יכול עוד להגיש השגה על אותה החלטה (סעיף 8(ד)). השגה בשלב הראשון מניבה החלטה מנומקת של המשטרה, ואחריה עדיין נותרים 30 יום לערר. כך אפשר להכיר את עמדת המשטרה לפני כתיבת כתב הערר.

כאן נמצא השינוי הגדול ביותר לעומת בית המשפט לתעבורה. לפי סעיף 21(א), בית הדין "ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד", אלא אם מצא שהדבר יפגע בעשיית צדק או באינטרס הציבורי. אם מתקיים דיון, הוא נעשה ככלל בווידאו.

לכן כתב הערר הוא כל התיק. לפי תקנות סדרי הדין בבית הדין (התשפ״ו–2026), מפרטים בו את העובדות, הנימוקים והסעד המבוקש, ומצרפים כל מסמך שנמצא בידיכם ושאתם מסתמכים עליו. מסמך שלא צירפתם לא יתקבל אחר כך, אלא ברשות בית הדין ומטעמים מיוחדים (תקנה 3). בית הדין אינו נזקק לעובדה או לנימוק שלא הופיעו בכתב הערר, אלא אם הדבר דרוש לעשיית צדק (תקנה 16).

בבית המשפט לתעבורה, בעל דין יכול לדרוש שהשוטר שכתב את הדוח יוזמן לחקירה. סעיף 27(ד) לפקודת התעבורה קובע במפורש שההוראות האלה "לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות". אין פירוש הדבר שאי אפשר לחקור את השוטר, אלא שצריך לבקש זאת בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני הדיון, ולפרט את הנושאים. בית הדין יתיר את החקירה רק אם ראה שהיא דרושה להכרעה בערר (תקנה 14). בקשה ממוקדת, למשל בשאלת הזיהוי או תקינות המכשיר, עונה טוב יותר על דרישות התקנה.

לפי סעיף 9(ב), תשלום הקנס הופך את ההחלטה להחלטה סופית, ועל החלטה סופית נרשמות נקודות. אם ההחלטה בוטלה אחרי התשלום, הקנס מוחזר (סעיף 9(ג)), אבל עד אז הנקודות רשומות לחובתכם. לכן כדאי להחליט אם לתקוף את הדוח לפני שמשלמים. מי שאינו משלם במועד ולא הגיש השגה או ערר יחויב בתוספת פיגור של 30% מהקנס. בנוסף הוא יחויב בריבית ובדמי פיגורים (סעיף 10). הסבר על שיטת הניקוד נמצא בשאלה על הנקודות ושלילת הרישיון.

נניח שנהג חדש צולם נוסע 35 קמ״ש מעל המותר בדרך עירונית. לפי הטבלה, הקנס הוא 1,500 ₪ ו-10 נקודות. אבל המחיר הגבוה יותר הוא תקופת "נהג חדש": מרגע שההודעה מומצאת, התקופה מוארכת עד שישלם או עד סוף ההליך (סעיף 12א(ב)(2) לפקודה). אם ההחלטה הופכת לסופית, היא מוארכת בשנתיים נוספות, בכפוף לבחינות ולבדיקות (סעיף 12א(ד)). לכן נהג חדש צריך לבדוק היטב כל דוח מהירות, גם כשהקנס עצמו נמוך.

ברכב שרשום על שם חברה, הקנס גבוה פי ארבעה, אלא אם הוכח שהאחריות אינה חלה על החברה (סעיף 3(ב)). בהפרה שהקנס בה 500 ₪ ומעלה, מי שנרשמו לו הפרות קודמות בשלוש השנים שקדמו עלול לשלם קנס כפול (סעיף 3(ג)). על החלטת בית הדין אפשר לערער לבית משפט השלום לתעבורה, בזכות, תוך 60 יום. כל עוד הערעור תלוי ועומד, רשות הרישוי אינה מביאה בחשבון את הנקודות על ההפרה (תקנה 545(ג1)).

הרפורמה נועדה להוציא תיקי תעבורה קטנים מבתי המשפט ולקצר את הטיפול בהם. נהגים מרוויחים הליך בלי מרשם פלילי ובלי ימי דיונים. אבל ההליך בכתב מעביר את כל נטל ההכנה לנהג: מי שלא צירף מסמך, או לא ביקש מראש לחקור את השוטר, עלול לגלות שבית הדין לא ישמע אותו.

עד הרפורמה, רק מיעוט קטן מהנהגים ביקשו להישפט: לפי אותו דוח בינמשרדי, ב-2019 הוגשו 83,487 בקשות להישפט, 6.9% מהדוחות. נכון לספטמבר 2026 לא מצאנו נתונים רשמיים שפורסמו על גורל העררים במסלול החדש. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ביוני 2026 נמסר ש"מוקדם עדיין להסיק מסקנות לאחר ארבעה חודשים בלבד", ושהנתונים יוצגו אחרי תקופת יישום ארוכה יותר.

אם קיבלתם דוח מהירות על עבירה מ-8 באוגוסט 2026 ואילך, פעלו לפי הסדר הזה. כתבות נוספות על עבירות ורישיון מרוכזות במדור דיני התעבורה.