הקמת חברה וסטארטאפ: המדריך המשפטי למייסדים

כשאתם פועלים כעוסק, פטור או מורשה, אין הפרדה משפטית ביניכם לבין העסק, וחובות העסק הם החובות שלכם. חברה, לפי סעיף 4 לחוק החברות, התשנ״ט-1999, היא אישיות משפטית נפרדת: היא חותמת על חוזים, מעסיקה עובדים וחייבת בחובותיה. סעיף 35 לחוק מאפשר לקבוע בתקנון שאחריות בעלי המניות לחובות החברה מוגבלת, ומכאן הקיצור ״בע״מ״.

ההגנה אינה מוחלטת. לפי סעיף 6, בית משפט רשאי במקרים חריגים ״להרים את המסך״, כלומר לחייב בעל מניות בחוב של החברה. זה קורה, למשל, כשהשימוש בחברה נועד להונות אדם או לקפח נושה, או כשהשימוש בה פגע בתכלית החברה ונלקח סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לשלם את חובותיה, ובעל המניות היה מודע לכך. בנוסף, ערבות אישית שחתמתם עליה מחייבת אתכם גם כשהחוב הוא של החברה.

לחברה יש גם חובות שוטפות מול רשות התאגידים, כמו תשלום אגרה שנתית ודיווח שנתי. ההחלטה בין עוסק לחברה תלויה גם בשיקולי מס, ולכן כדאי לבחון אותה עם רואה חשבון. השוואה ראשונית בעוסק מורשה או חברה בע״מ.

רישום חברה פרטית נעשה באופן מקוון מול יחידת החברות ברשות התאגידים במשרד המשפטים. בשירות ״רישום חברה בקליק״ המערכת מכינה את התקנון לפי הנתונים שהזנתם, וגם את הצהרות בעלי המניות והדירקטורים. כל אחד מהם מאשר את המסמכים באופן מקוון, בלי צורך לצרף מסמכים מאומתים וסרוקים. לפי סעיף 3 לחוק, חברה יכולה להיות עם בעל מניות אחד.

התקנון הוא המסמך המכונן של החברה. כשיש מייסד יחיד, תקנון בסיסי מתאים לרוב. כשיש כמה מייסדים או משקיעים, כדאי להסדיר בתקנון מותאם או בהסכם בעלי מניות נושאים כמו העברת מניות לצד שלישי, מינוי דירקטורים והחלטות שדורשות הסכמה של כל המייסדים. רשות התאגידים עצמה מבהירה שהשירות המקוון אינו מייתר ואינו מחליף ייעוץ משפטי.

הסכם מייסדים הוא חוזה בין המייסדים, לצד התקנון, שמסדיר את מה שהחוק אינו מסדיר עבורכם. החוק אינו קובע מה קורה כשמייסד עוזב אחרי חצי שנה עם שליש מהמניות, או כשהמייסדים חלוקים על כיוון החברה. הזמן הנכון לחתום עליו הוא בהתחלה, כשעדיין קל להסכים. עוד נקודות במה לכלול בהסכם מייסדים.

נושאים שכדאי להסדיר:

כאן מייסדים נוטים לטעות, כי כלל ברירת המחדל בחוק שונה לעובדים ולנותני שירות. לפי סעיף 34 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007, מעסיק הוא הבעלים של יצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת. לעומת זאת, לפי סעיף 35, ביצירה מוזמנת, למשל קוד, עיצוב או לוגו שהזמנתם מפרילנסר או מחברת פיתוח, הבעלים הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע.

לגבי המצאות, סעיף 132 לחוק הפטנטים, התשכ״ז-1967, קובע ש״אמצאת שירות״ של עובד, כלומר המצאה שהגיע אליה עקב עבודתו ובתקופתה, שייכת למעסיק אם אין הסכם אחר. לפי סעיף 131, עובד חייב להודיע למעסיק בכתב על כל המצאה כזו סמוך ככל האפשר לאחר שהגיע אליה, ולפי סעיף 132 המעסיק רשאי לוותר עליה בתוך שישה חודשים מיום שקיבל את ההודעה. סעיף 134 מאפשר לעובד לדרוש תמורה על אמצאת שירות כשאין הסכם שמסדיר זאת, ולכן כדאי שהסכמי ההעסקה בחברה יתייחסו לכך במפורש. מייסד שאינו עובד של החברה, או שפיתח את הרעיון לפני שהחברה קמה, אינו נכנס בהכרח לכללים האלה. לכן כל מייסד, עובד ונותן שירות צריך לחתום על מסמך שמעביר לחברה את הזכויות.

נניח ששני מייסדים הקימו חברה, ופרילנסר בנה עבורם את הגרסה הראשונה של האפליקציה תמורת 40,000 ₪, בלי חוזה בכתב. לפי סעיף 35, הפרילנסר עשוי להיחשב הבעלים של זכות היוצרים בקוד, גם אחרי שקיבל את התשלום. כשמגיע משקיע ובודק את הנכסים, החברה צריכה להשיג ממנו בדיעבד כתב העברת זכויות, לפעמים בתנאים שהוא יכתיב. חוזה של עמוד אחד מראש היה חוסך את זה. הרחבה במדריך הקניין הרוחני.

חברות צעירות מתגמלות עובדים במניות ובאופציות. סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר לעובדים לדחות את המס עד מועד מימוש המניות, ובמסלול ״רווח הון באמצעות נאמן״ ההטבה ממוסה לפי הכללים המיוחדים שנקבעו למסלול ההוני. לפי חוזר מס הכנסה 01/2024, כדי להיכנס למסלול באמצעות נאמן החברה צריכה למנות נאמן, להגיש את תוכנית ההקצאה לפקיד השומה לפחות 30 יום לפני ההקצאה, ולהפקיד את המניות אצל הנאמן. אם פקיד השומה לא השיב בתוך 90 יום, התוכנית נחשבת מאושרת.

הנאמן יכול להיות עורך דין, רואה חשבון או חברת נאמנות, והוא אחראי יחד עם החברה לניכוי המס ולדיווחים לרשות המסים. הקצאה שאינה עומדת בתנאי המסלול באמצעות נאמן מסווגת כהקצאה שלא באמצעות נאמן, והעובד מחויב בה במס כהכנסת עבודה. לכן את התוכנית כדאי להכין עם עורך דין ורואה חשבון לפני שמבטיחים אופציות למישהו, גם בעל פה.

בגיוס הון, המשקיעים יבדקו את מבנה האחזקות, את התקנון, את הסכם המייסדים ואת הבעלות בקניין הרוחני. סעיפים כמו שווי החברה, זכויות עדיפות, זכויות וטו ומנגנוני הגנה מפני דילול משפיעים גם על הגיוסים הבאים, ולכן כדאי להבין כל אחד מהם לפני החתימה.

הסדר הפעולות המומלץ, מההחלטה על צורת ההתאגדות ועד הגיוס: