גירושין בישראל: שלבים, ערכאות, רכוש וילדים

לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי ישראל או תושביה נתונים לשיפוט הייחודי של בתי הדין הרבניים. כלומר, את הגט, המסמך ההלכתי שמסיים את הנישואין, מסדרים רק שם. המדריך מתמקד בבני זוג יהודים; על בני זוג מעדות אחרות חלים כללים אחרים.

מזונות, רכוש, משמורת וזמני שהות יכולים להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה. כאן נכנס המושג כריכה: מי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני רשאי לכרוך בה עניינים הקשורים לגירושין, כמו רכוש ומזונות, ואז לבית הדין יש סמכות ייחודית בהם (סעיף 3 לחוק), בכפוף לתנאים שקבעה הפסיקה. עניין שהוגש קודם לבית המשפט לענייני משפחה יתברר שם. זהו מרוץ הסמכויות: לעיתוי ולבחירת הערכאה יש השפעה ממשית על התוצאה.

תיקון מס׳ 6 לחוק, בתוקף מ-18 בנובמבר 2025 ועד 18 בנובמבר 2027 כהוראת שעה, קובע במפורש שסמכות הכריכה כוללת גם מזונות ילדים, לרבות הוצאות מדור, חינוך ורפואה. מי שמתגרש בתקופה הזו צריך להביא זאת בחשבון כשבוחרים ערכאה.

כשאין הסכמות, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. את הבקשה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, באופן מקוון דרך עורך דין או ידנית במזכירות. זהו טופס קצר, בלי כתב תביעה, והגשתו כרוכה באגרה, אלא אם ניתן פטור בשל חוסר יכולת כלכלית. הבקשה מועברת ליחידת הסיוע שליד הערכאה, והצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות מהו״ת, כלומר פגישות מידע, היכרות ותיאום עם עובד סוציאלי, שנועדו לבדוק אם אפשר להגיע להסכמות. הסבר קצר נמצא גם בשאלה על בקשה ליישוב סכסוך.

מיום הגשת הבקשה חלה תקופת עיכוב הליכים של 60 יום, שבה אי אפשר להגיש תביעות, אלא אם מדובר בסעד דחוף או זמני, כמו עיכוב יציאה מהארץ, שמירה על המצב הקיים או מזונות זמניים במקרים חריגים. בתוך חמישה ימים מהפגישה האחרונה מודיעים דרך יחידת הסיוע אם ממשיכים בהליך מוסכם, כמו גישור. תביעת גירושין בהסכמה והליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה אינם מחייבים בקשה ליישוב סכסוך.

לפגישות מגיעים בעצמכם, גם אם יש לכם עורך דין. כדאי להגיע אחרי שחשבתם מה חשוב לכם בכל נושא: היכן יגורו הילדים, מה יקרה עם הדירה, ואיך יתחלקו הוצאות הילדים. יחידת הסיוע אינה מכריעה במחלוקת, אבל היא יכולה להפנות לגישור, לטיפול זוגי או להליך אחר שמתאים לכם.

במסלול המוסכם בני הזוג חותמים על הסכם גירושין שמסדיר רכוש, מזונות, זמני שהות וגט, ומגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לאחר האישור יש לו תוקף של פסק דין. בבית הדין הרבני אפשר להגיש בקשה לאישור הסכם גירושין, או בקשה משותפת לגירושין כשההסכם כבר אושר בבית המשפט. גישור אצל מגשר פרטי או ביחידת הסיוע הוא דרך נפוצה להגיע להסכם.

כדאי לזכור שהסכם גירושין הוא מסמך מחייב לשנים. סעיף שנוסח בחיפזון, למשל לגבי מועד מכירת הדירה או חלוקת הוצאות חריגות של הילדים, עלול להוביל להליך חדש. מקובל שכל צד יתייעץ עם עורך דין משלו לפני החתימה, גם כשההסכם גובש בגישור.

כשאין הסכמה, כל צד מגיש תביעות לערכאה שבחר. הערכאה רשאית להיעזר במומחים, למשל אקטואר להערכת זכויות פנסיוניות או עובד סוציאלי שיכין תסקיר בענייני הילדים. הליך כזה ארוך ויקר יותר, ולכן זוגות רבים מגיעים להסכם גם באמצע הדרך.

סידור הגט נקבע בדרך כלל אחרי פסק הדין לגירושין, ובגירושין בהסכמה אפשר לקבוע אותו סמוך לדיון. לבקשה לקביעת מועד מצרפים העתק תעודת נישואין וכתובה ותמונות פספורט. ביום הסידור הדיין מברר את שמות בני הזוג, סופר סת״ם כותב את הגט בנוכחות הבעל ושני עדים, והבעל מוסר אותו לאישה באולם בית הדין. אחר כך בית הדין מנפיק לכל אחד תעודת גירושין ומסמך שנקרא מעשה בית דין, שנדרש לנישואין בעתיד.

בני זוג שנישאו מ-1 בינואר 1974 ואילך ולא חתמו על הסכם ממון כפופים להסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג. לפי סעיף 5 לחוק, כשהנישואין מסתיימים, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל הנכסים, כולל זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, גם אם הם רשומים על שם אחד מהם בלבד.

מחוץ לאיזון נשארים נכסים שהיו לכל אחד ערב הנישואין, מתנות וירושות שהתקבלו בתקופת הנישואין, קצבאות ביטוח לאומי, פיצויים על נזק גוף, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו. בנסיבות מיוחדות בית המשפט או בית הדין רשאי לסטות מחלוקה שווה (סעיף 8). ככלל האיזון נעשה עם סיום הנישואין, אבל אפשר לבקש איזון מוקדם, למשל אם עברה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה רכושית, או אם בני הזוג חיים בנפרד תשעה חודשים לפחות מתוך שנה (סעיף 5א).

הסכם ממון יכול לשנות את כל זה. לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק, הסכם ממון חייב להיות בכתב ולקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי. הסכם שנחתם לפני הנישואין או בזמן עריכתם אפשר לאמת גם אצל רושם הנישואין, ולפני הנישואין גם אצל נוטריון. הגורם המאשר נותן את האישור רק אם נוכח שבני הזוג חתמו בהסכמה חופשית והבינו את משמעות ההסכם.

נניח שדנה ויואב נישאו ב-2012. ערב הנישואין הייתה לדנה דירה קטנה. במהלך הנישואין קנו יחד דירה ששווה היום 2.2 מיליון ₪, ועליה משכנתה של 900,000 ₪. ליואב נצברו בנישואין 500,000 ₪ בפנסיה ובקרן השתלמות, ולדנה 200,000 ₪. בנוסף, דנה ירשה מאביה 300,000 ₪.

בפישוט: הדירה הקודמת של דנה והירושה נשארות מחוץ לאיזון. הדירה המשותפת שווה נטו 1.3 מיליון ₪, וכל אחד זכאי ל-650,000 ₪. בחסכונות הפנסיוניים הפער הוא 300,000 ₪, ולכן יואב צריך לאזן לדנה 150,000 ₪, מחצית ההפרש. אם דנה נשארת בדירה ולוקחת על עצמה את המשכנתה, היא משלמת ליואב 650,000 ₪ פחות 150,000 ₪, כלומר 500,000 ₪.

זו המחשה בלבד. בפועל עולות שאלות של שווי במועד הקובע, מיסוי ואופן חלוקת זכויות הפנסיה. גם ערבוב נכסים משנה את התמונה: אילו דנה הייתה משקיעה את הירושה בדירה המשותפת, השאלה אם הסכום נשאר מחוץ לאיזון הייתה נבחנת לפי הנסיבות ולפי הפסיקה. בחישובים כאלה נעזרים לעיתים באקטואר.

הורים שנפרדים יכולים להסכים ביניהם על המשמורת ועל הקשר עם כל הורה, וההסכם טעון אישור בית המשפט. באין הסכם, בית המשפט מכריע לפי טובת הקטין, והחוק עדיין קובע חזקה שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת (סעיפים 24 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). בית המשפט נעזר לרוב בתסקיר של עובד סוציאלי. הרחבה נמצאת במדריך להסדרי משמורת וזמני שהות.

מזונות ילדים נקבעים לפי צורכי הילדים, הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות. פירוט מלא, כולל גבייה של מזונות שלא שולמו, נמצא במדריך למזונות ילדים.

כשיש חשש שהורה ייצא עם הילדים מהארץ בלי הסכמה, אפשר לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כסעד דחוף, גם בלי לחכות לסיום ההליך ביחידת הסיוע. כך גם לגבי החלטות דחופות על טיפול רפואי או רישום למוסד חינוכי, כשההורים אינם מסכימים.

הצעדים הבאים מתאימים כמעט לכל מי שנמצא בתחילת הדרך. אם בחרתם במסלול משפטי, אפשר למצוא עורך דין לדיני משפחה לפי אזור.