מזונות ילדים: איך נקבע הסכום, איך משנים ואיך גובים

לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו, כלומר הדין הדתי של העדה שלו. על הורים יהודים חל הדין העברי. רק כשלא חל על ההורה דין אישי, או שהדין האישי אינו מחייב אותו, חלות הוראות החוק האזרחי. אין בחוק טבלה או נוסחה לסכום, ולכן הסכומים משתנים בין תיקים ובין ערכאות.

המזונות הם זכות של הילד ולא של ההורה. לכן גם הסכם בין ההורים צריך אישור של הערכאה המוסמכת, שבודקת שהוא מתחשב בצורכי הילד. מקובל להבחין בין צרכים הכרחיים, כמו מזון, ביגוד, מדור, חינוך ובריאות, לבין צרכים נוספים כמו חוגים, מתנות וחופשות. על הסכום החודשי נהוג להוסיף הוצאות חינוך, כמו מעון, חוגים וקייטנות, והוצאות מיוחדות, כמו טיפולים רפואיים דחופים, תרופות, משקפיים או טיפול פסיכולוגי. ההוצאות האלה אינן נקבעות מראש: הן מתחלקות לפי הוצאה בפועל, בכפוף להצגת קבלות, ובדרך כלל לפי פערי ההכנסות בין ההורים.

המדור, כלומר ההוצאה על מקום המגורים של הילד, נחשב לצורך הכרחי. הוא יכול להיקבע כסכום נפרד או להיכלל בסכום המזונות הכולל, ובדרך כלל כולל חלק משכר הדירה או מההחזר על הדירה, חשמל, מים, ארנונה וועד בית. חלקו של כל הורה בתשלום המדור נגזר ממספר הילדים, מזמני השהות ומפערי השכר בין ההורים, והסיווג המדויק של ההוצאות משתנה בין הערכאות.

ב-19 ביולי 2017 נתן בית המשפט העליון את פסק הדין בבע״מ 919/15. לפיו, כשמדובר בילדים מעל גיל 6, ההורים נושאים בהוצאות המזונות והמדור לפי חלוקת זמני השהות ביניהם ולפי הפערים ביכולת ההשתכרות, ולא האב לבדו. לגבי ילדים עד גיל 6, לפי הדין העברי החובה לצרכים ההכרחיים מוטלת על האב בלי קשר ליכולתו, אם כי חלק מבתי המשפט לענייני משפחה מתחשבים גם בגילים האלה בפערי השכר ובזמני השהות.

המשמעות המעשית היא שהנתונים מכריעים: ההכנסות הפנויות של שני ההורים, כמה זמן הילדים נמצאים אצל כל אחד, מי מממן בפועל את ההוצאות השוטפות, וצרכים מיוחדים של ילד מסוים. תמונה כלכלית מלאה ומגובה במסמכים משפיעה ישירות על התוצאה, והסתרת הכנסות פוגעת באמינות של מי שמסתיר.

גם אחרי 919/15, החלוקה לפי יחס ההכנסות היא כלי עזר ולא נוסחה מחייבת. בית המשפט עשוי לסטות ממנה כשפערי השכר גבוהים במיוחד, או כשהורה אחד הוא ״הורה מרכז״, כלומר זה שמשלם בפועל את רוב ההוצאות הקבועות של הילדים, כמו גן, צהרון, ביגוד וטיפולים. לכן כדאי לתעד לא רק כמה זמן הילד נמצא אצל כל הורה, אלא גם מי משלם על מה.

תביעת מזונות מוגשת בשם הילד, בדרך כלל באמצעות ההורה שהילד גר אצלו, בבית המשפט שבאזור מגורי הילד. כשיש מחלוקת, צריך להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף בפגישות ביחידת הסיוע. בתקופת עיכוב ההליכים, 60 יום, אפשר לבקש מזונות זמניים רק במקרים חריגים, כשההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי.

כשהתביעה כבר מתנהלת, אפשר לבקש מזונות זמניים עד פסק הדין. בית המשפט קובע אותם בשלב מוקדם, על סמך הנתונים הראשוניים, כדי שהילדים לא יישארו בלי מימון במשך ההליך. הסכום הסופי שייקבע בפסק הדין עשוי להיות שונה מהסכום הזמני.

מ-18 בנובמבר 2025 ועד 18 בנובמבר 2027, בהוראת שעה, סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע שכריכה של תביעת גירושין בבית הדין הרבני כוללת גם את מזונות הילדים, לרבות מדור, חינוך ורפואה. כריכה פירושה צירוף עניינים הקשורים לגירושין לתביעת הגירושין, כך שבית הדין דן בכולם. לכן בחירת הערכאה בתחילת הגירושין משפיעה גם על המזונות. הסבר על הערכאות נמצא במדריך לגירושין בישראל.

נניח שלמאיה ולרון ילד בן 9 שנמצא אצל כל אחד מהם חצי מהזמן. ההכנסה הפנויה של רון היא 15,000 ₪ בחודש, ושל מאיה 10,000 ₪. נניח גם שבית המשפט העריך את צורכי הילד ב-4,000 ₪ בחודש, כולל מדור.

בפישוט: סך ההכנסות 25,000 ₪, ולכן חלקו של רון 60%, כלומר 2,400 ₪, וחלקה של מאיה 40%, כלומר 1,600 ₪. בזמני שהות שווים כל הורה מממן בעצמו חלק מההוצאות כשהילד אצלו. אם כל אחד מוציא ישירות 2,000 ₪, רון מוציא 400 ₪ פחות מחלקו, ועשוי להתחייב להעביר למאיה סכום באזור הזה. אילו הילד היה רוב הזמן אצל מאיה, הסכום שרון מעביר היה גבוה יותר.

נשנה את התרחיש: הילד נמצא אצל מאיה כ-70% מהזמן, והיא מוציאה עליו ישירות 2,800 ₪ בחודש, ורון 1,200 ₪. חלקו של רון עדיין 2,400 ₪, אבל הוא מוציא ישירות רק 1,200 ₪, ולכן העברה של כ-1,200 ₪ בחודש למאיה משלימה את חלקו.

זו המחשה לעיקרון בלבד. בתי המשפט אינם מפעילים נוסחה אחידה, ומתחשבים גם בפערי הכנסה חריגים, בהורה שמרכז את רוב ההוצאות ובהוצאות חריגות שמתחלקות לפי קבלות.

מזונות מלאים משולמים עד גיל 18. בתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות מקובל להמשיך לשלם מזונות מופחתים, לרוב שליש מהסכום שנפסק לאותו ילד. זה הנוהג המקובל ולא הוראת חוק, ולכן כדאי לעגן את הנושא מראש בהסכם או בפסק הדין. הרחבה נמצאת בשאלה עד איזה גיל משלמים מזונות.

סעיף 13 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מאפשר לבית המשפט לשנות מה שנקבע בהסכם או בפסק דין, על סמך נסיבות שהשתנו או שנודעו אחרי שניתנו. דוגמאות: פיטורים או ירידה חדה בהכנסה, שינוי בזמני השהות, או צורך רפואי חדש של הילד. מי שמבקש את השינוי צריך להוכיח אותו, ועד שבית המשפט מחליט הסכום הקיים ממשיך לחייב. לכן כדאי להגיש בקשה מהר, ולא להפסיק לשלם על דעת עצמכם.

בפועל, לפי הפסיקה, בודקים שלושה תנאים: שחל שינוי נסיבות מהותי, שהשינוי לא היה צפוי כשנקבעו המזונות, ושהשארת הסכום כמות שהוא תהיה לא צודקת. אפשר לבקש שינוי גם כשהערכאה שאישרה את ההסכם לא בחנה כראוי את צורכי הילד. תביעה להגדלה מוגשת בשם הילד, ותביעה להפחתה מוגשת בידי ההורה המשלם. גם כאן צריך להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך, והתביעה מוגשת בדרך כלל לערכאה שפסקה את המזונות. שאלות נפוצות בנושא מרוכזות גם בשאלה על הגדלה או הקטנה של מזונות.

יש שני מסלולים חלופיים. הראשון הוא תיק בהוצאה לפועל, כולל מסלול מזונות שבו הלשכה פועלת לגבייה בלי צורך בעורך דין ויכולה להטיל הגבלות על החייב. השני הוא קצבת מזונות מהביטוח הלאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום): הביטוח הלאומי משלם מדי חודש את הסכום שנקבע בפסק הדין או את הסכום שבתקנות, הנמוך מביניהם, וגובה בעצמו את החוב מהחייב. אם גבה יותר ממה ששילם, ההפרש מועבר לזוכה. הקצבה מיועדת לתושבי ישראל שבידיהם פסק דין למזונות, והיא מותנית במבחן הכנסה ובכך שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין או 24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו לו. לכן בלי פסק דין או הסכם שאושר אי אפשר לפנות לביטוח הלאומי, וצריך קודם להשיג החלטה שיפוטית, גם אם זמנית.

במסלול ההוצאה לפועל, כשההגבלות אינן מביאות לתשלום, אפשר לבקש גם צו מאסר נגד החייב, ולרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת אם להטיל אותו או לנקוט צעד אחר. בביטוח הלאומי אפשר לתבוע קצבה רטרואקטיבית עד שנה לפני הגשת הבקשה, ועל דחייה אפשר לערער לבית הדין לעבודה.

אי אפשר להפעיל את שני המסלולים במקביל: מי שמקבל קצבת מזונות אינו יכול לנקוט הליכי הוצאה לפועל על אותו חוב, למעט גביית הפרשים. תנאי הזכאות והסכומים מתעדכנים, ולכן כדאי לבדוק אותם באתר הביטוח הלאומי לפני שבוחרים. ראו גם מה עושים כשההורה השני לא משלם מזונות.

הצעדים הבאים מתאימים גם למי שמשלם וגם למי שמקבל מזונות. לליווי בתביעה או בהסכם, אפשר למצוא עורך דין לדיני משפחה לפי אזור.