צוואה וירושה: סוגי צוואות, ירושה לפי דין וצו ירושה

כשאדם נפטר בלי צוואה, העיזבון, כלומר כל הנכסים והזכויות שהשאיר, עובר ליורשים לפי דין. לפי סעיף 10 לחוק הירושה, אלה בן הזוג שהיה נשוי למוריש במותו, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. הילדים קודמים להורים, וההורים קודמים לסבים (סעיף 12). הילדים חולקים ביניהם בשווה (סעיף 13), ואם ילד נפטר לפני המוריש והשאיר ילדים, בדרך כלל הם יורשים במקומו (סעיף 14).

לבן הזוג כללים משלו (סעיף 11). הוא מקבל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ובנוסף מחצית משאר העיזבון אם המוריש הניח ילדים או הורים. אם יש רק אחים או סבים, בן הזוג מקבל שני שלישים, ואם היה נשוי למוריש שלוש שנים לפחות וגר איתו בדירה שבעיזבון, הוא מקבל גם את כל חלקו של המוריש בדירה. כשאין קרובים כאלה, בן הזוג יורש הכול. מה שממילא שייך לבן הזוג, כמו חלקו הרשום בדירה, וזכותו לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, אינם חלק מהעיזבון.

ידועים בציבור: לפי סעיף 55, מי שחי עם המוריש חיי משפחה במשק בית משותף, כשאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זוכה כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל כבן זוג נשוי, אלא אם הצוואה קובעת אחרת. ראו גם את השאלה על ידועים בציבור וירושה.

יש גם מי שפסול לרשת: מי שגרם למות המוריש במתכוון או באדישות, מי שהורשע בניסיון לגרום למותו, ומי שהורשע בהעלמה, השמדה או זיוף של צוואתו האחרונה (סעיף 5). יורש רשאי גם להסתלק מחלקו, כולו או מקצתו, כל עוד העיזבון לא חולק, בהודעה בכתב לרשם. מי שמסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ואם אתם רוצים להסתלק לטובת אדם מסוים, הדבר אפשרי רק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש (סעיף 6).

סעיף 18 לחוק קובע שצוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. לכל צורה דרישות משלה, וכדאי להכיר אותן לפני שכותבים:

פגמים בצורה: תאריך חסר, עד אחד במקום שניים, חתימה שלא בפני העדים. קטין או מי שהוכרז פסול דין אינם כשרים להיות עדים (סעיף 24). סעיף 25 מאפשר לרשם או לבית המשפט לקיים צוואה למרות פגם כזה, אם התקיימו מרכיבי היסוד שלה ואין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. זו רשת ביטחון ולא תחליף לעריכה נכונה, והיא פותחת פתח להתנגדויות.

פגמים מהותיים: צוואה של קטין, של מי שהוכרז פסול דין, או של מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה בשעה שעשה אותה, בטלה (סעיף 26). הוראה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית בטלה (סעיף 30). הוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לה או לקח חלק בעריכתה, או את בן זוגו, בטלה (סעיף 35). לכן יורש, או בן זוגו של יורש, לא ישמש עד לצוואה. על העילות להתנגדות ראו את המדריך להתנגדות לצוואה.

צוואה אפשר לשנות או לבטל בכל עת, בצוואה חדשה או בהשמדתה (סעיף 36). צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהן סותרות זו את זו. התחייבות לעשות צוואה, לשנות אותה או לא לשנות אותה אינה תקפה (סעיף 27), למעט הכללים המיוחדים לצוואות הדדיות של בני זוג, שמוסברים בהמשך.

צוואות הדדיות הן צוואות שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות זה על צוואת זה, במסמך אחד או בשני מסמכים שנערכו באותה עת (סעיף 8א). הנפוץ הוא שכל אחד מוריש את רכושו לבן הזוג, ואחרי מות שניהם הרכוש עובר לילדים. הזוכה לפי הצוואות יכול להיות בן הזוג או אדם אחר.

היתרון הוא הוודאות, ולכן גם הביטול מוגבל. כששני בני הזוג בחיים, מי שרוצה לבטל את צוואתו צריך למסור לבן הזוג השני הודעה בכתב, ואז בטלות הצוואות של שניהם. אחרי מות אחד מהם, בן הזוג שנשאר יכול לבטל את צוואתו רק אם יסתלק ממה שקיבל לפי הצוואה ההדדית, כל עוד העיזבון לא חולק, או ישיב את מה שירש, אם כבר חולק. הצוואות רשאיות לקבוע הסדר אחר, אבל הוראה ששוללת לגמרי את זכות הביטול בחיי שניהם בטלה. ראו גם את השאלה על שינוי צוואה הדדית.

נניח שמשה נפטר בלי צוואה, והשאיר את אשתו שרה ושלושה ילדים. הדירה שבה גרו רשומה על שם שניהם בחלקים שווים, וחלקו של משה בה שווה 1.2 מיליון ₪. בנוסף היו למשה חיסכון בבנק של 300,000 ₪, מכונית ותכולת הבית, ופוליסת ביטוח חיים שבה שרה רשומה כמוטבת. נניח גם שלשרה חיסכון דומה משלה, כך שאין ביניהם הפרש שמצריך איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון.

קודם מפרידים את מה שאינו חלק מהעיזבון: המחצית של שרה בדירה שייכת לה ממילא, וכספי ביטוח חיים שמשולמים למוטב אינם חלק מהעיזבון, אלא אם נקבע שהם מגיעים לעיזבון (סעיף 147). אחר כך מחלקים: שרה מקבלת את המכונית ואת תכולת הבית, ומחצית משאר העיזבון, כלומר 750,000 ₪ מתוך 1.5 מיליון ₪. המחצית השנייה, 750,000 ₪, מתחלקת שווה בין שלושת הילדים, 250,000 ₪ לכל אחד.

זו המחשה בלבד. בפועל צריך לבדוק גם חובות של העיזבון, זכויות לפי חוק יחסי ממון ומסים במכירת נכסים. לפי אותו סעיף, גם סכומים שמשולמים עקב המוות מקופת קצבה או מקופת תגמולים אינם חלק מהעיזבון, אלא אם הותנה אחרת.

כדי שבנקים, לשכת רישום המקרקעין (טאבו) וגופים אחרים יעבירו נכסים ליורשים, צריך צו. לפי סעיף 66, הרשם לענייני ירושה נותן צו ירושה כשאין צוואה, וצו קיום צוואה כשיש. אם המוריש ציווה רק חלק מנכסיו, ניתן צו קיום על החלק הזה וצו ירושה על השאר.

הבקשה מוגשת באופן מקוון או ידני, במחוז שבו היה מושבו של המוריש. בבקשה לצו קיום צוואה מוסרים לרשם את הצוואה המקורית, ושולחים הודעה בדואר רשום לזוכים לפי הצוואה. אם אין בין הזוכים בני משפחה של המנוח, שולחים הודעה גם לילדיו ולבן זוגו. הבקשה כרוכה באגרה ובדמי פרסום, ובהגשה מקוונת האגרה מופחתת. היא מתפרסמת ברשומות ובעיתון, והרשם קובע מועד להגשת התנגדויות שאינו קצר משבועיים (סעיף 67).

אם מוגשת התנגדות, או במקרים נוספים שמפורטים בסעיף 67א, הבקשה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה. כשאין התנגדות, הרשם נותן את הצו ושולח אותו כצו דיגיטלי, שמועבר גם ישירות למשרדי ממשלה, לבנקים ולחברות ביטוח. אפשר להגיש בקשה משולבת שכוללת גם את רישום הירושה במקרקעין. הסבר מעשי נמצא בשאלה איך מוציאים צו ירושה. אם אחרי מתן הצו מתגלה צוואה מאוחרת או יורש שלא נכלל, אפשר להגיש לרשם בקשה לתיקון הצו או לביטולו.

הצעדים תלויים בשאלה אם אתם כותבים צוואה או מטפלים בירושה של קרוב. במחלוקת בין יורשים, כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני ירושה לפני שמגישים התנגדות.