חדלות פירעון ליחיד: איך עובד ההליך ואיך מגיעים להפטר

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ב-15.9.2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל. הליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני כן ממשיכים להתנהל לפי הדין הישן, בבתי המשפט המחוזיים. לפי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכונס הרשמי), שפועל במשרד המשפטים, לחוק שלוש מטרות: לשקם ככל האפשר את החייב, לפרוע כמה שיותר מהחובות לנושים, ולהחזיר את החייב לחיים כלכליים תקינים.

״חדלות פירעון״ היא מצב שבו אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו. ״הפטר״ הוא פטור מהחובות שנותרו בסוף ההליך. בין שני המצבים עומד הליך מסודר ותחום בזמן: נאמן, בעל מקצוע שממונה לפקח על ההליך, בודק את המצב הכלכלי, הנושים מגישים תביעות חוב, וגורם שיפוטי קובע כמה תשלמו ולכמה זמן. ״נושה״ הוא מי שהחייב חייב לו כסף, כמו בנק, חברת אשראי, רשות או אדם פרטי. ההליך נועד למי שנקלע לחובות בתום לב, בגלל כישלון עסקי, מחלה, גירושין או נסיבות חיים אחרות.

בקשה יכול להגיש יחיד, כולל עוסק פטור או עוסק מורשה, אבל לא חברה. החובות צריכים לעלות על סכום מינימלי שקבוע בחוק (58,974 ₪, נכון לספטמבר 2026), אף שבנסיבות מיוחדות רשם ההוצאה לפועל רשאי לפתוח הליך גם בחובות נמוכים יותר. לחייב צריכה להיות זיקה לישראל, למשל מרכז חיים בישראל או נכסים בה. הבקשה מוגשת באופן מקוון דרך אתר הממונה, ומי שזכאי לסיוע משפטי פטור מתשלום האגרה בשלב ההגשה. לבקשה מצרפים מסמכים על הכנסות, הוצאות, נכסים וחובות, וגם כתב התחייבות וכתב ויתור סודיות, לפי רשימת המסמכים שבאתר הממונה. מי שאינו מיוצג בידי עורך דין יכול להגיש גם בקשה ידנית, בטופס שבאתר.

המקום שבו ההליך מתנהל תלוי בסכום החובות. כשהחובות נמוכים מ-176,923 ₪ (נכון לספטמבר 2026), הבקשה מועברת לרשות האכיפה והגבייה. שם ההליך מתנהל בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי, ומתחיל בניסיון להגיע להסדר תשלומים עם הנושים. כשהחובות גבוהים יותר, הממונה מחליט אם לתת צו לפתיחת הליכים, ובית משפט השלום מכריע בשלב השיקום הכלכלי ובמחלוקות. גם נושה יכול לבקש לפתוח הליך נגד חייב, ואז ההליך מתנהל בבית המשפט. אם אינכם בטוחים מהו סכום החובות המדויק, בקשו לפני ההגשה פירוט מכל תיקי ההוצאה לפועל ומהבנקים. על הצעד הראשון הרחבנו בשאלה איך מתחילים הליך חדלות פירעון.

לפי הממונה, הליך שהחייב פותח בעצמו נמשך כארבע שנים ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד ההפטר, ובנוי משלושה שלבים. בשלב הראשון, כ-30 יום, הממונה בוחן את הבקשה, יכול לבקש השלמת מסמכים או לזמן אתכם לדיון, ומחליט אם לתת צו לפתיחת הליכים. הצו כולל חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות וההגבלות שבחוק. עם מתן הצו נעצרים הליכי הגבייה הנפרדים של הנושים, והחובות מטופלים במסגרת ההליך.

השלב השני הוא תקופת הביניים, כ-11 חודשים. בחצי השנה הראשונה הנושים מגישים לנאמן תביעות חוב, והנאמן בודק מה הביא למצב, אילו נכסים יש, מה היקף החובות ואיך התנהלתם מאז פתיחת ההליך. לקראת סוף התקופה הממונה מגבש תוכנית לשיקום כלכלי ומגיש אותה לבית המשפט. בית המשפט מחליט אם לתת צו לשיקום כלכלי, לבטל את ההליך או לתת הוראות נוספות.

השלב השלישי הוא תקופת השיקום הכלכלי, כשלוש שנים. בתקופה הזו משלמים לקופת הנשייה, הקופה שממנה מחולק הכסף לנושים, ומממשים נכסים לפי הצו. לעיתים הצו מחייב גם השתתפות בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. מי שעמד בתנאים מקבל הפטר מהחובות שנקבעו בצו. כשיכולת ההשתכרות אינה עולה על צורכי המחיה הבסיסיים, בית המשפט יכול לתת ״הפטר לאלתר״, כלומר הפטר מיידי בלי תוכנית תשלומים. לאורך ההליך אפשר לפנות לממונה בנוגע לתיק, ומרכז השירות שלו זמין בטלפון 5067*.

לפי סעיף 142 לחוק, בזמן ההליך חלות על היחיד הגבלות: עיכוב יציאה מהארץ והגבלה על קבלת דרכון או חידושו, הגבלה כ״לקוח מוגבל מיוחד״ לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א-1981, שאסור לו להשתמש בשיקים, ואיסור על שימוש בכרטיס אשראי רגיל. כרטיס חיוב מיידי או כרטיס נטען, שמאפשרים עסקאות רק כנגד יתרה, מותרים. אם הנאמן מצא חשש לפגיעה בנושים, אפשר להגביל גם הקמה של חברה חדשה או השתתפות בהקמתה.

ההגבלות אינן גזירה קבועה. לפי סעיף 143, הממונה רשאי להסיר הגבלה או לקבוע שתחול חלקית, אם מצא שזה מוצדק בנסיבות העניין, ולעיתים בתנאי שתפקידו ערבות. מה שחייב להישמר לאורך כל ההליך הוא שקיפות: דיווח מלא על הכנסות, הוצאות ונכסים, ושיתוף פעולה עם הנאמן. חייב שניצל את ההליך לרעה, לא שיתף פעולה או הפר את ההגבלות באופן חמור עלול לגלות שההליך בוטל, בלי פטור מחובות העבר.

תום הלב משפיע גם על משך ההליך. בית המשפט רשאי לקצר את תקופת השיקום לפחות משלוש שנים בגלל נסיבות אישיות, ורשאי להאריך אותה, למשל כשהחייב לא שיתף פעולה, הפר את ההגבלות, נטל התחייבות גדולה כשידע שכנראה לא יוכל לעמוד בה, העדיף נושה אחד על פני אחרים או הוציא נכסים מקופת הנשייה. מי שכבר קיבל צו לפתיחת הליכים בשבע השנים שלפני ההליך הנוכחי עלול לקבל תקופה ארוכה יותר.

נניח שדנה, שכירה ואם לשני ילדים, צברה חובות של כ-240,000 ₪: הלוואות בנקאיות, כרטיסי אשראי ותיקים בהוצאה לפועל שנפתחו אחרי הגירושין. היא מרוויחה משכורת קבועה, אבל הריבית וההחזרים גבוהים מהיכולת שלה, והחוב רק גדל. מכיוון שהחובות שלה גבוהים מ-176,923 ₪, הבקשה שלה מטופלת אצל הממונה ולא בהוצאה לפועל. אילו החובות שלה היו 150,000 ₪, הבקשה הייתה מועברת לרשות האכיפה והגבייה, וההליך היה מתחיל בניסיון להגיע להסדר תשלומים עם הנושים.

אם הממונה נותן צו לפתיחת הליכים, דנה משלמת תשלום חודשי שנקבע לפי ההכנסות וההוצאות של משק הבית, והעיקולים הנפרדים נעצרים. היא ממשיכה לעבוד ולנהל חשבון בנק, אבל אינה יכולה להשתמש בכרטיס אשראי רגיל או בשיקים, ונסיעה לחו״ל מחייבת אישור. בתקופת הביניים הנושים מגישים תביעות חוב, והנאמן בודק אותן. בסוף התקופה בית המשפט קובע תוכנית של כשלוש שנים. אם דנה עומדת בה, היא מקבלת הפטר מיתרת החובות, מלבד חובות שהחוק מוציא מההפטר. דיון במצב דומה תמצאו בשאלה על חדלות פירעון עם משכורת קבועה.

לפי כל-זכות, ככלל אין הפטר על קנסות ועיצומים כספיים שהטילה רשות מנהלית או שיפוטית, על חוב שנוצר במרמה או מעבירת גניבה, מין או אלימות חמורה, ועל חוב מזונות שנקבע בפסק דין. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר, כולו או חלקו, רק על חוב מזונות לפי פסק דין ועל ריבית או קנס פיגורים שנוספו לקנס לפני פתיחת ההליך, אבל לא על הקנסות עצמם ולא על חובות ממרמה או מהעבירות האמורות. גם אחרי שניתן הפטר אפשר לבטל אותו אם מתברר שהחייב הסתיר עובדות, פעל בחוסר תום לב או הפר תנאים שנקבעו לתקופה שאחרי ההפטר. ההפטר חל על החובות שנקבעו בצו, ולכן הקפידו לא לצבור חובות חדשים בזמן ההליך.

שאלה נפוצה נוספת היא מה קורה לדירה ולרכב. נכסים יכולים להימכר לטובת הנושים לפי הצו, אבל ההליך מאזן בין פירעון החובות לבין צורכי המחיה של החייב ומשפחתו. אם יש לכם דירה או רכב, פרטו אותם כבר בבקשה, כי הסתרת נכסים עלולה להוביל לביטול ההליך. על כך הרחבנו בשאלה על דירה ורכב בחדלות פירעון.

הליך חדלות פירעון אינו עונש, והוא נועד בדיוק למצבים שבהם החובות כבר אינם בשליטה. ככל שפונים מוקדם יותר, קטן החשש מעיקולים נוספים, מריביות פיגורים ומהחלטות שנעשות תחת לחץ. לפעמים הסדר חוב מוסכם עם הנושים עדיף על הליך מלא, ולפעמים ההליך המלא הוא הפתרון היחיד. החוק מאפשר גם בקשה להסדר: יחיד מגיש לבית משפט השלום הצעה מפורטת להסדר עם הנושים ותצהיר, ומעביר העתק לממונה בתוך 72 שעות. גם אחרי שההליך נפתח אפשר לבקש שינוי של התשלום החודשי כשהנסיבות משתנות, למשל אחרי פיטורים או מחלה. מי שמתקשה לממן ייצוג יכול לבדוק זכאות לסיוע משפטי של משרד המשפטים בתחום חדלות פירעון. לעורך דין שמתמחה בתחום אפשר להגיע דרך ההתאמה לעורך דין.