
השגה על ארנונה: איך מערערים על חיוב שגוי, שלב אחר שלב
התשובה בקצרה
אם יש טעות באזור, בסוג הנכס, בגודלו, בשימוש בו או בזהות המחזיק, הגישו השגה בכתב למנהל הארנונה בתוך 90 יום מקבלת הודעת התשלום. הוא חייב לענות בתוך 60 יום, ואם לא ענה ולא קיבל הארכה מוועדת הערר, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה. על תשובה שלילית מגישים ערר לוועדת הערר בתוך 30 יום. על החלטת הוועדה אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
הגיעה הודעת התשלום של הארנונה, ומשהו בה לא מסתדר: הדירה רשומה כגדולה ממה שהיא, העסק סווג כמשרד ולא כבית מלאכה, או שאתם מחויבים על נכס שעזבתם כבר לפני חודשים. רבים משלמים ושותקים, כי נדמה שאין מול מי לטעון. בפועל, החוק קובע מסלול מסודר: השגה למנהל הארנונה, ערר לוועדת הערר וערעור לבית המשפט.
במדריך נסביר על מה אפשר להשיג ועל מה לא, מה המועדים, מה כותבים בהשגה, מה קורה אם מנהל הארנונה לא עונה בזמן, ומה מותר לרשות לגבות בזמן שהמחלוקת נמשכת. המידע נכון לספטמבר 2026.
עיקרי הדברים
- ◆ההשגה מוגשת בכתב למנהל הארנונה בתוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום, ורק על אחת מארבע הטענות שהחוק מונה.
- ◆מנהל הארנונה חייב לענות בתוך 60 יום. אם לא ענה, וועדת הערר לא האריכה לו את המועד, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה.
- ◆על תשובה שלילית מגישים ערר לוועדת הערר בתוך 30 יום, ועל החלטת הוועדה מגישים ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים.
- ◆טענה שצו הארנונה עצמו אינו חוקי, או שחיוב רטרואקטיבי אסור, אינה נדונה בהשגה ובערר, ויש לה מסלול אחר.
- ◆בזמן שההליך נמשך, הרשות אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה מנהליים על הסכום השנוי במחלוקת, אבל ריבית והפרשי הצמדה ממשיכים להצטבר.
מה זו השגה על ארנונה, ומי יכול להגיש אותה
ארנונה כללית היא מס שהרשות המקומית גובה מהמחזיק בנכס, כלומר ממי שמשתמש בו בפועל: בעלים שגרים בדירה, שוכרים, או עסק שפועל במקום. הסכום נקבע לפי צו הארנונה, ההחלטה השנתית של מועצת הרשות שקובעת תעריף לכל אזור ולכל סוג נכס, כפול שטח הנכס במטרים רבועים.
השגה היא בקשה בכתב למנהל הארנונה, הפקיד ברשות שממונה על החיובים, לתקן חיוב שנראה לכם שגוי. המסלול פתוח לכל מי שחויב בארנונה: בעלי דירות, שוכרים, עסקים וחברות. הוא קבוע בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו-1976, ומשרד הפנים מפרט אותו במדריך שפרסם לוועדות הערר.
ההשגה היא השלב הראשון, ובלעדיה אי אפשר להגיע לוועדת הערר או לבית המשפט בטענות האלה. לכן כדאי לסמן ביומן את המועד האחרון להגשתה כבר ביום שהגיעה הודעת התשלום. לפי סעיף 7א לחוק, הרשות צריכה לפרט בהודעת התשלום עצמה את הזכות להשיג ולערור ואת המועדים.
מה החוק קובע: ארבע טענות בלבד
לפי סעיף 3(א) לחוק, מי שחויב בארנונה רשאי להשיג בתוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום, על יסוד אחת מהטענות האלה:
- הנכס אינו נמצא באזור שנקבע בהודעת התשלום. בצו הארנונה יש תעריפים שונים לאזורים שונים.
- נפלה טעות בסוג הנכס, בגודלו או בשימוש בו. למשל, דירה שחויבה לפי שטח גדול מהאמיתי, או מחסן שסווג כחנות.
- אינכם המחזיקים בנכס, למשל כי עזבתם אותו, מכרתם אותו או השכרתם אותו.
- בנכס של עסק שהחוב שלו מיוחס גם לבעל השליטה בחברה: אינכם בעלי השליטה, או שהחוב כבר נפרע בידי המחזיק.
על מה אי אפשר להשיג
סעיף 3(ב) קובע שמנהל הארנונה וועדת הערר אינם מוסמכים לדון בטענה שהחלטת המועצה להטיל את הארנונה או לקבוע את סכומיה אינה חוקית. לפי המדריך של משרד הפנים, טענה כזו מעלים בעתירה מינהלית, כלומר הליך נגד רשות ציבורית בבית המשפט לעניינים מינהליים. באותו מדריך נכתב גם שוועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענות על חיוב רטרואקטיבי, כלומר חיוב שהרשות הטילה בדיעבד על תקופה שכבר עברה.
בקשה להנחה בארנונה, למשל בגלל הכנסה נמוכה, נכות או גיל, אינה אחת מארבע הטענות. בקשה כזו מוגשת לרשות לפי תקנות ההנחה מארנונה, ורק חלק מההנחות, כמו הנחה לנזקק, נבחנות בוועדת ההנחות. ויש חריג אחד לגבי המועד: מי שלא השיג בזמן בטענה שאינו המחזיק בנכס, רשאי להעלות אותה בהליך משפטי, ברשות בית המשפט (סעיף 3(ג)).
שלב אחר שלב: מההשגה ועד בית המשפט
כך נראה המסלול לפי החוק, התקנות וההנחיות שהרשויות המקומיות מפרסמות:
- בודקים את הודעת התשלום מול המציאות: מודדים את הנכס או מזמינים מדידה, בודקים באיזה אזור ובאיזה סיווג הוא רשום, ומשווים לצו הארנונה של הרשות, שמתפרסם באתר שלה. שיטת המדידה משתנה מרשות לרשות, ולכן מודדים לפי מה שכתוב בצו.
- מגישים השגה בכתב למנהל הארנונה בתוך 90 יום מיום שקיבלתם את הודעת התשלום. ברשויות רבות אפשר להגיש בטופס מקוון באתר. בהשגה מפרטים את הנכס, את הטענה ואת הנימוקים, ומצרפים מסמכים: דוח מדידה, חוזה שכירות או מכר, צילומים, ותצהיר על השימוש בנכס כשהוא נדרש. מי שמגיש בשם אדם אחר מצרף ייפוי כוח.
- שומרים אישור על מועד ההגשה. ממנו סופרים את 60 הימים לתשובה.
- מנהל הארנונה רשאי לשלוח מבקר לנכס, והוא חייב לענות בתוך 60 יום מיום קבלת ההשגה. רק ועדת הערר יכולה להאריך את המועד, בתוך אותם 60 יום, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולכל היותר ב-30 יום. אם לא התקבלה תשובה ולא ניתנה הארכה, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה.
- אם התשובה שלילית, מגישים ערר לוועדת הערר בתוך 30 יום מיום שנמסרה לכם. ועדת הערר היא גוף של שלושה חברים שמועצת הרשות ממנה, והיא נפרדת ממנהל הארנונה. בכתב הערר כותבים את שמכם ואת כתובתכם, את פרטי הנכס, את התאריך שבו קיבלתם את התשובה, את הנימוקים, והאם אתם מבקשים להופיע לפני הוועדה.
- את כתב הערר מוסרים ביד או שולחים בדואר רשום, בארבעה עותקים לפי התקנות (בתל אביב-יפו מבקשים חמישה), ומצרפים את ההשגה ואת תשובת מנהל הארנונה. מנהל הארנונה צריך להגיש את תשובתו לערר בתוך 30 יום מיום שקיבל אותו.
- על החלטת ועדת הערר אפשר להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור הוועדה. בהחלטות הוועדה נכתב שהמועד הוא 45 יום מיום שההחלטה נמסרה לכם, וכדאי לעמוד בו. בשלב הזה משלמים אגרת בית משפט, ורוב האנשים נעזרים בעורך דין.
המועדים במבט אחד
רשמו את התאריך שבו קיבלתם כל מסמך, כי ממנו נספר המועד הבא. המועדים בטבלה נכונים לספטמבר 2026. לגבי הערעור המינהלי: תקנות סדרי הדין בבתי המשפט לעניינים מינהליים קובעות מאז 2022 מועד כללי של 60 יום, אבל תקנות ועדות הערר מחייבות לכתוב בכל החלטה 45 יום. כדי לא להסתכן, הגישו בתוך 45 יום.
מועדים בהשגה ובערר על ארנונה (נכון לספטמבר 2026)
| שלב | המועד או הכלל | המקור |
|---|---|---|
| השגה למנהל הארנונה | 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום | סעיף 3(א) לחוק |
| תשובת מנהל הארנונה | 60 יום מיום קבלת ההשגה | סעיף 4(א) לחוק |
| הארכה לתשובה | עד 30 יום נוספים, רק בהחלטת ועדת הערר | סעיף 4(ב) לחוק |
| לא התקבלה תשובה בזמן | ההשגה נחשבת כאילו התקבלה | סעיף 4(ב) לחוק |
| ערר לוועדת הערר | 30 יום מיום שנמסרה התשובה | סעיף 6(א) לחוק |
| תשובת מנהל הארנונה לערר | 30 יום מיום שקיבל את כתב הערר | תקנה 6 לתקנות סדרי הדין בוועדת ערר |
| ערעור מינהלי לבית המשפט | 45 יום מיום שנמסרה החלטת הוועדה | תקנה 20(ב) לתקנות סדרי הדין בוועדת ערר |
| אגרה על ערר לוועדה | בחוק ובתקנות לא נקבעה אגרה | החוק ותקנות סדרי הדין |
| גבייה מנהלית של הסכום השנוי במחלוקת | אסורה עד החלטה סופית | אכרזת המסים (גבייה), סעיף 2(א) |
דוגמה מספרית: 12 מטרים שלא קיימים
נניח שקיבלתם את הודעת התשלום השנתית ב-5 בינואר 2026. הדירה רשומה בשטח של 100 מטר רבוע, אבל מדידה שהזמנתם, לפי השיטה שבצו הארנונה של הרשות, העלתה 88 מטר רבוע. לצורך הדוגמה נניח תעריף של 50 ₪ למטר רבוע לשנה. זה אינו התעריף של רשות מסוימת.
החיוב העודף הוא 12 מטר כפול 50 ₪, כלומר 600 ₪ בשנה. המועד האחרון להשגה הוא 90 יום מ-5 בינואר, כלומר 5 באפריל 2026.
הגשתם השגה ב-1 בפברואר 2026, עם דוח המדידה. מנהל הארנונה צריך לענות עד 2 באפריל 2026. אם לא ענה עד אז, וועדת הערר לא האריכה לו את המועד, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה. אם דחה את ההשגה, ותשובתו נמסרה לכם ב-20 במרץ 2026, המועד האחרון לערר הוא 19 באפריל 2026.
ומה עם השנים הקודמות, שבהן שילמתם על אותם 12 מטר? לפי דוח נציב תלונות הציבור מ-2026, נקבע בפסיקה שלמנהל הארנונה ולוועדת הערר אין סמכות לדון בתביעה להשבת ארנונה שנגבתה ביתר בשנים קודמות. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם עורך דין לגבי הדרך המתאימה.
צריך לשלם בזמן שההשגה נדונה?
הגשת השגה אינה מבטלת את החיוב. עם זאת, לפי אכרזת המסים (גבייה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש״ס-2000, הרשות אינה רשאית לשלוח דרישת תשלום או לנקוט הליכי גבייה מנהליים, כמו עיקול, על הסכום השנוי במחלוקת. האיסור חל עד שחולף המועד להשגה, לערר או לערעור, ואם הגשתם אותם, עד החלטה סופית. הוראת השעה הוארכה עד 31 בדצמבר 2027.
ההגנה חלה רק על החלק השנוי במחלוקת. עיריית תל אביב-יפו מציינת שסכום שלא שולם ממשיך לצבור הפרשי הצמדה וריבית, ושהיא רשאית לגבות את החלק שאינו במחלוקת. בדוגמה שלמעלה, המחלוקת היא על 12 מטר בלבד, ולכן את החיוב על 88 המטרים כדאי להמשיך לשלם כרגיל. אם ההשגה תתקבל, החיוב יתוקן לפי השטח הנכון.
טעויות נפוצות
אלה הטעויות שבגללן השגות נדחות, או שאינן נחשבות השגה בכלל:
- מסתפקים בשיחת טלפון. פנייה למוקד או שיחה עם פקיד אינה השגה. לפי עיריית תל אביב-יפו, פנייה שאינה עומדת בתנאים ובמועדים שבחוק לא תיחשב השגה.
- מפספסים את 90 הימים. לפי המדריך של משרד הפנים, בית המשפט העליון קבע שמנהל הארנונה וועדת הערר מוסמכים להאריך את המועד, אבל רק במקרים חריגים ובזהירות.
- לא מודיעים לרשות על עזיבה או על מכירה. לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, מי שחדל להחזיק בנכס צריך להודיע על כך בכתב, ועד ההודעה הוא נשאר חייב. לפי סעיף 326, מוכר, או משכיר לשנה ומעלה, שלא הודיעו לרשות על העסקה חייבים בארנונה שהקונה או השוכר לא שילמו, ובהשכרה לפחות משנה המשכיר נשאר החייב.
- טוענים בהשגה שהתעריף גבוה מדי. זו טענה נגד צו הארנונה עצמו, והיא אינה נדונה בהשגה.
- שומרים טענה לשלב הערר. לפי הפסיקה, ועדת הערר ככלל אינה דנה בטענה שלא הועלתה קודם בהשגה, כי תפקידה לבחון את החלטת מנהל הארנונה. כתבו את כל הטענות כבר בהשגה.
- לא משלמים כלום עד שההליך מסתיים. הגבייה המנהלית נעצרת רק לגבי הסכום השנוי במחלוקת, והריבית ממשיכה להצטבר.
מה עושים עכשיו
אם הודעת התשלום הגיעה בשלושת החודשים האחרונים, בדקו מיד מתי קיבלתם אותה ומתי חל היום ה-90. אספו את המסמכים, הגישו השגה בכתב ושמרו אישור הגשה. אם אתם שוכרים או משכירים, קראו גם מי משלם ארנונה ומה עוד מותר לגבות בשכירות. אם אתם לפני מכירה או קנייה של דירה, בדקו את השלבים המשפטיים בעסקה, כולל ההודעה לרשות.
אם ההשגה נדחתה, או שמדובר בנכס עסקי עם סכומים גבוהים, כדאי להתייעץ עם עורך דין למשפט מנהלי, במיוחד לפני ערעור מינהלי. אפשר גם לקרוא תשובה קצרה על ערעור על חיוב ארנונה, מתי מגישים עתירה נגד החלטה של רשות, ולעבור על התכנים בתחום המשפט המנהלי. כדי למצוא עורך דין שמתאים לתיק שלכם, מלאו את טופס ההתאמה.
שאלות נפוצות
אפשר להגיש השגה על ארנונה אחרי 90 יום?+
ככלל לא. החוק קובע 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום, ופנייה מאוחרת עלולה שלא להיחשב השגה. לפי המדריך של משרד הפנים, בית המשפט העליון קבע שמנהל הארנונה וועדת הערר מוסמכים להאריך את המועד, אבל רק במקרים חריגים ובזהירות. אם איחרתם, הסבירו בבקשה בפירוט למה. בטענה שאינכם המחזיקים בנכס אפשר, ברשות בית המשפט, לטעון גם בהליך משפטי מאוחר יותר.
מה קורה אם מנהל הארנונה לא עונה להשגה?+
אם עברו 60 יום מיום שמנהל הארנונה קיבל את ההשגה והוא לא ענה, ההשגה נחשבת כאילו התקבלה. החריג: ועדת הערר האריכה לו את המועד בתוך 60 הימים, מטעמים מיוחדים שנרשמו, ולכל היותר ב-30 יום. לכן חשוב לשמור אישור על מועד ההגשה. אם לא קיבלתם תשובה, פנו לרשות בכתב, הפנו לסעיף 4 לחוק ובקשו לתקן את החיוב.
צריך עורך דין כדי להגיש השגה או ערר?+
לא. השגה וערר אפשר להגיש בעצמכם, ובחוק ובתקנות לא נקבעה אגרה לערר. עורך דין יכול לעזור בניסוח הטענות כבר בשלב ההשגה, כי ועדת הערר דנה ככלל רק בטענות שהועלו בה. בערעור מינהלי לבית המשפט משלמים אגרה, והדיון משפטי יותר, ולכן בשלב הזה רוב האנשים נעזרים בעורך דין.
איך יודעים אם השטח בחיוב נכון?+
בדקו בצו הארנונה של הרשות שלכם איך מחושב השטח. לפי דוח מבקר המדינה מ-2023, רוב הרשויות מחשבות לפי שיטת ברוטו-ברוטו, שכוללת גם את הקירות ואת החלק בשטחים המשותפים, ומיעוטן לפי שיטות מצומצמות יותר. בצו של תל אביב-יפו, למשל, הקירות אינם נכללים. הזמינו מדידה לפי השיטה שבצו, השוו לשטח שבהודעת התשלום וצרפו את הדוח להשגה.
עזבתי את הדירה ועדיין מחייבים אותי. מה עושים?+
לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, מי שחדל להחזיק בנכס צריך להודיע על כך לרשות בכתב, ועד ההודעה הוא נשאר חייב. שלחו הודעה עכשיו, עם חוזה השכירות או המכר ופרטי המחזיק החדש. על החיוב שכבר נשלח אפשר להגיש השגה בטענה שאינכם המחזיקים, בתוך 90 יום. לפי המדריך של משרד הפנים, לפעמים מתחשבים בכך שהרשות ידעה בפועל על השינוי.
מקורות עיקריים
- חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו-1976, במאגר החקיקה של הכנסת — אתר הכנסת ↗
- משרד הפנים: מדריך לוועדות ערר לענייני ארנונה (ינואר 2024) — אתר gov.il ↗
- עיריית תל אביב-יפו: השגה וערר על חיוב ארנונה — אתר gov.il ↗
- עיריית ירושלים: השגה על חיוב ארנונה — jerusalem.muni.il ↗
- נציב תלונות הציבור: דוח מיוחד בנושא ארנונה (פברואר 2026) — אתר gov.il ↗
- מבקר המדינה: ארנונה ברשויות המקומיות, אסדרה, הטלה ומתן הנחות (2023) — אתר gov.il ↗
- עיריית תל אביב-יפו: צו הארנונה לשנת 2026 — אתר gov.il ↗
מערכת טופדין
צריכים עורך דין למנהלי וחוקתי?
תארו את המצב וקבלו התאמה לעורכי דין מובילים — חינם וללא התחייבות.
להתאמה חכמהכתבות נוספות
דיני משפחה וגירושיןגירושין בישראל: שלבים, ערכאות, רכוש וילדים
מה קורה מהרגע שמחליטים להתגרש: בקשה ליישוב סכסוך, בית דין רבני או בית משפט, חלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון, ילדים, והצעדים הראשונים.
דיני עבודהפיצויי פיטורים: מי זכאי, איך מחשבים ומה עם המס
מי זכאי לפיצויי פיטורים, איך מחשבים אותם לפי השכר האחרון, מה המשמעות של סעיף 14, עד מתי המעסיק חייב לשלם וכמה מהסכום פטור ממס.
מקרקעין ונדל"ןרכישת דירה: המדריך המשפטי מזיכרון דברים ועד רישום בטאבו
רכישת דירה שלב אחר שלב: נסח טאבו ובדיקה תכנונית, חוזה שקושר כל תשלום לבטוחה, בטוחות בדירה מקבלן, מס רכישה ורישום הזכויות.


