מה מותר להדביק לצ'אט? הכללים החדשים לשימוש בבינה מלאכותית במשרד ובקליניקה

מה במדריך

1. מה השתנה בספטמבר 2026, ולמה זה מחייב
2. שישה מושגים שכל השאר נשען עליהם
3. כלי פתוח או סגור: איך יודעים באיזה כלי אתם עובדים
4. מה נחשב "מידע מוגבל"
5. התממה: למה מחיקת השם לא מספיקה
6. עץ ההחלטה: מותר להדביק?
7. חובת האימות: פרוטוקול בחמישה צעדים
8. מתי מספרים ללקוח, ומתי צריך הסכמה
9. סוכני AI: מה מותר להם לעשות לבד
10. המשרד: נוהל, הכשרה וספקים
11. תוכנית יישום ורשימת בדיקה
12. מילון מונחים

1. מה השתנה בספטמבר 2026, ולמה זה מחייב

במאי 2024 פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין "גילוי דעת מקדים" על שימוש בבינה מלאכותית. הוא נכתב כהמלצה ראשונית, אבל בפועל הפך מהר למקור מחייב: בתי המשפט, ובהם בית המשפט העליון, הסתמכו עליו, ועורכי דין שהשתמשו בבינה מלאכותית בלי לבדוק את התוצרים ספגו סנקציות. ב-18 בספטמבר 2026 פרסמה הוועדה נוסח מעודכן, באותו מספר החלטה, את/60/24, והפעם הוא כתוב כמסגרת כללים ולא כאזהרה.

השינוי המרכזי: חזקה

המשפט החשוב ביותר בגילוי הדעת מופיע כבר בפתיחה. אם עורך דין לא עמד בהוראות, זו "חזקה לכאורה" שהוא הפר את חובותיו האתיות. מנגד, אם עמד בהן, זו אינדיקציה משמעותית לכך שפעל באופן סביר. בפועל, גילוי הדעת הפך מרשימת עצות לסטנדרט שמולו ימדדו אתכם בתלונה, בהליך משמעתי או בביקורת שיפוטית.

מה עוד חדש לעומת 2024

ומה עם שאר המקצועות?

גילוי הדעת מחייב רק עורכי דין. אבל באפריל 2026 פרסמה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מסמך "כללי אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית ברפואה", ומעל כולם חל חוק הגנת הפרטיות, שתיקון 13 שלו נכנס לתוקף באוגוסט 2025. ההיגיון בכל המסמכים זהה: האדם אחראי, הסודיות קודמת לנוחות, ותוצר של מכונה נבדק לפני שמשתמשים בו.

2. שישה מושגים שכל השאר נשען עליהם

גילוי הדעת הוסיף פרק הגדרות, והוא לא טכני כמו שהוא נשמע. כל אחד מהמושגים האלה הוא מפתח להחלטה מעשית: באיזה כלי לעבוד, מה להזין, ומתי לעצור.

3. כלי פתוח או סגור: איך יודעים באיזה כלי אתם עובדים

זו השאלה שכל השאר תלוי בה, וגילוי הדעת עונה עליה בצורה חד-משמעית: ברירת המחדל היא שכלי הוא פתוח. כלי נחשב סגור רק אם יש בסיס חוזי או אחר שמוכיח זאת. כינויים כמו "ארגוני", "מאובטח" או "מיועד לעורכי דין" לא מספיקים.

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר והפרטיות במשרד פרל כהן, ניסח את המשמעות המעשית במאמר שפרסם יום אחרי גילוי הדעת: כל שימוש ב-ChatGPT, ב-Gemini או ב-Claude שאינו במסגרת הסכם עסקי עם התחייבות מפורשת שלא לאמן את המודל על המידע, הוא שימוש בכלי פתוח.

ארבע שאלות שקובעות את הסיווג

גילוי הדעת מונה את מה שקובע: המערכת החוזית, סוג ההתקשרות, הסכם השימוש ומדיניות הפרטיות, סוג החשבון, הגרסה וההגדרות. בפועל, אפשר לצמצם את זה לארבע שאלות:

1. מי חתם? אתם כאדם פרטי בלחיצה על "אני מסכים", או המשרד בהסכם עסקי.
2. מה כתוב על אימון? האם יש התחייבות מפורשת שהתוכן שלכם לא ישמש לאימון, לשיפור או לפיתוח המודל.
3. מי יכול לראות? האם עובדי הספק או ספקי משנה רשאים לקרוא שיחות, ולכמה זמן הן נשמרות.
4. איך מוחקים? האם יש מדיניות שמירה ומחיקה ברורה, והאם היא חלה גם על גיבויים.

גם כלי סגור לא פוטר מבדיקה

כלי סגור עדיף, אבל גילוי הדעת מדגיש שאין בו "פטור". צריך לבדוק גם בו איך נשמרים הנתונים, מי מקבל הרשאות, מה נשמר בלוגים, האם יש הצפנה, ולאילו מערכות הכלי מחובר. ההסמכות ISO/IEC 27001 (אבטחת מידע) ו-ISO/IEC 42001 (ניהול מערכות AI) יכולות לעזור להוכיח שכלי סגור, אבל גם הן לא מחליפות את הבדיקה של החשבון הספציפי.

איך בודקים בעשר דקות: פרומפט לקריאת תנאי שימוש

תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות הם מסמכים פומביים, ולכן מותר להדביק אותם לכל כלי. אפשר לתת ל-AI לעשות את הקריאה הראשונה, ואז לבדוק בעצמכם את הסעיפים שהוא מצביע עליהם.

שימו לב לשורה האחרונה בפרומפט. בלעדיה, הכלי עלול "להשלים" תשובה מתוך מה שהוא יודע על הספק באופן כללי, וזה בדיוק סוג הטעות שפרק 7 עוסק בו.

4. מה נחשב "מידע מוגבל"

רוב אנשי המקצוע חושבים על "מידע חסוי" כעל תיק הלקוח: המסמכים, החוזים, הצילומים. גילוי הדעת מרחיב את ההגדרה הרבה מעבר לזה, ומפרט במפורש שהאיסור חל גם על פרטים חלקיים, על תיאורי מקרה, על ניסוחי מיילים, על נתונים מסחריים, על מידע רפואי ועל עובדות ייחודיות.

האיסור הוא לא רק "להדביק"

גילוי הדעת מונה שש פעולות: להזין, לאחסן, לעבד, לגלות, למסור, או לאפשר גישה. המשמעות המעשית: גם חיבור של כלי AI לתיקיית הדרייב של המשרד, גם העלאת קובץ שמע של פגישה לתמלול, וגם תוסף לדפדפן שקורא את המסך שלכם, הם פעולות שהאיסור חל עליהן.

5. התממה: למה מחיקת השם לא מספיקה

זו הנקודה שבה רוב אנשי המקצוע נופלים. ההרגל הוא למחוק את השם ולהדביק את השאר. גילוי הדעת קובע שזה לא מספיק אם מהמידע שנותר אפשר להסיק את זהות הלקוח, את עניינו, את מצבו העסקי, הרפואי או המשפחתי, או את עצם קיומו של הייצוג. וזה נכון גם כשהזיהוי אפשרי רק בהצלבה עם מידע ממקורות אחרים.

הסיכון העתידי

גילוי הדעת מוסיף שיקול שקל לפספס. גם אם היום שום מערכת לא מצליחה לזהות לקוח מתוך רמזים, חובת הזהירות מחייבת לחשוש שמערכות עתידיות, חזקות יותר, יפענחו מידע שמוזן היום ונשמר בשרתים של הספק. הוועדה מציינת שבשנתיים שעברו מאז 2024 הכלים כבר השתכללו מאוד. מידע שהדבקתם היום יכול להיות מזוהה בעוד שנתיים.

לפני ואחרי: שלוש דוגמאות

שימו לב לדפוס: ההתממה הטובה ביותר היא לא מחיקה של פרטים מתוך הסיפור, אלא כתיבה מחדש של השאלה ברמה עקרונית. במקום לשאול "מה לעשות בתיק הזה", שואלים "מה האפשרויות במצב מהסוג הזה". בפרומפט הבא הכלי עוזר לכם לנסח את השאלה העקרונית, בלי לקבל את הסיפור עצמו.

6. עץ ההחלטה: מותר להדביק?

חמשת הפרקים הקודמים מתכנסים לרצף אחד של שאלות. כדאי להדפיס את העמוד הזה ולתלות אותו ליד המסך, או להפוך אותו לחלק מנוהל המשרד (פרק 10). עוברים מלמעלה למטה, ועוצרים בתשובה הראשונה שמובילה לצד.

שלושה מקרים שעוברים בעץ

7. חובת האימות: פרוטוקול בחמישה צעדים

גילוי הדעת מסביר למה כלי AI טועים בצורה כל כך משכנעת: הם לא מתוכננים לספק תשובה נכונה, אלא תשובה "נכונה סטטיסטית", כזו שנשמעת סבירה. לכן הם מסוגלים להמציא פסק דין עם מספר הליך, שמות שופטים וציטוט, ולהציג אותו בביטחון מלא. בשפת התחום זה נקרא "הזיה".

מה כבר קרה בבתי המשפט

גילוי הדעת נשען על שורה של פסקי דין. בעניין פלונית (בג"ץ, פברואר 2025), בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על עורך דין שהגיש עתירה עם פסיקה שהמערכת המציאה, בלי לבדוק שהיא קיימת. בפסק הדין נכתב שעורך דין שמגיש כתב טענות עם אסמכתאות בדויות "חוטא לכל חובותיו גם יחד": כלפי הלקוח, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד וכלפי המקצוע. בעניין רמת גן (עע"מ, מרץ 2026) הבהיר העליון את הצד השני של המטבע: הפסול אינו בעצם השימוש בבינה מלאכותית, אלא בשימוש בלתי מבוקר בה. בנוסף, גילוי הדעת מפנה לארבעה הליכים בערכאות נמוכות יותר מ-2025 שבהם הוטלו סנקציות.

שלוש טעויות נפוצות באימות

• "הכלי שלנו מחובר למאגר, אז הוא לא ממציא." גילוי הדעת מתייחס לזה במפורש. כלים שמאחזרים ממאגר מוגדר ומפנים למקורות מפחיתים את הסיכון, אבל לא פוטרים מאימות. גם כלי כזה יכול לצטט פסק דין קיים בהקשר שגוי.
• "שאלתי את הכלי אם המקור אמיתי, והוא אישר." הכלי שהמציא את המקור יאשר אותו בקלות. אימות נעשה מחוץ לכלי.
• "זה רק מכתב ללקוח, לא כתב טענות." גילוי הדעת מדגיש שהנזק גדול במיוחד דווקא כשהנמען הוא לא עורך דין: לקוח שמקבל חוות דעת שמשפיעה על זכויותיו, ושאין לו כלים לזהות טעות.

אפשר להיעזר בכלי כדי להקל על צעד 1, כלומר לקבל רשימה מסודרת של כל מה שצריך לבדוק. את הבדיקה עצמה עושים מחוץ לו.

8. מתי מספרים ללקוח, ומתי צריך הסכמה

גילוי הדעת מבחין בין שני דברים שנוטים לבלבל ביניהם. שקיפות פירושה לספר ללקוח שאתם משתמשים ב-AI. הסכמה פירושה לקבל ממנו אישור מפורש להשתמש במידע שלו בכלי פתוח. שקיפות נדרשת במצבים מסוימים. הסכמה נדרשת רק במצב אחד, והיא הרבה יותר תובענית.

לא כל שימוש מחייב גילוי

אם אתם משתמשים בכלי באופן שגרתי, טכני או משני, בלי להזין מידע מוגבל לכלי פתוח, בלי לשנות מהותית את אופן מתן השירות ובלי להשפיע על החיוב, אין חובה כללית לספר. תיקון שגיאות כתיב, ניסוח מחדש של פסקה שכתבתם, או סיכום של פסק דין שפורסם הם דוגמאות לשימוש כזה. המבחן שגילוי הדעת מציע: האם לקוח סביר היה מצפה לדעת.

ששת המצבים שמחייבים שקיפות

מצב 6 ראוי לתשומת לב. גילוי הדעת קובע שגם כשאין חובה לגלות, אסור שהשימוש ייצור מצג מטעה לגבי אופן מתן השירות או אופן החיוב. אם המשרד מחייב לפי שעות, ושלוש שעות של עבודה הפכו לעשרים דקות בזכות כלי, החיוב צריך לשקף את זה.

הסכמה: מתי, ומה היא צריכה לכלול

הסכמה נדרשת כשאתם מבקשים להשתמש במידע מוגבל של הלקוח בכלי פתוח, כולל אחרי התממה, אם ההתממה לא שוללת במידה מספקת אפשרות לזהות את הלקוח או את עניינו. בכלי סגור, הסכמה לא נדרשת באופן קטגורי. גילוי הדעת משווה זאת לשירותי ענן רגילים של המשרד, שגם הם לא מחייבים הסכמה מפורשת.

ההסכמה צריכה להיות מדעת, מפורשת וקונקרטית. כדי שהיא תהיה כזו, צריך להסביר ללקוח בשפה פשוטה לפחות חמישה דברים:

1. באיזו מערכת מדובר.
2. איזה סוג מידע יוזן אליה.
3. מה מטרת השימוש.
4. מה הסיכונים: עיבוד בידי צדדים שלישיים, שמירה בשרתים חיצוניים, שימוש לאימון, קושי במחיקה מלאה, ופגיעה אפשרית בחיסיון.
5. אילו חלופות קיימות.

מה לא ניתן להכשיר בהסכמה

שני גבולות שגילוי הדעת חוזר עליהם. הראשון: הסכמת הלקוח לא מתירה שימוש במידע של צדדים שלישיים. השני: היא לא מכשירה פעולה שסותרת את החובות הבסיסיות של עורך הדין, כמו ויתור על אימות או העברת שיקול הדעת לכלי.

9. סוכני AI: מה מותר להם לעשות לבד

צ'אט עונה כשפונים אליו. סוכן פועל: קורא מיילים, ממלא טפסים, שולח, מתזמן ומחבר מערכות. גילוי הדעת מקדיש לזה פרק חדש, ונקודת המוצא שלו פשוטה: ככל שהאוטונומיה עולה, עולים גם הסיכונים, ולכן עולה גם רמת הפיקוח הנדרשת.

ההבדל בין ירוק לאדום הוא לא סוג הכלי, אלא סוג הפעולה

אותו סוכן יכול לעשות פעולה ירוקה ופעולה אדומה. הסוכן של דנה שמקליד חשבוניות לטיוטה פועל בירוק: הוא מבצע החלטה שדנה קיבלה מראש, הפעולה מתועדת, ואפשר לבטל אותה. אם אותו סוכן יתחיל לשלוח ללקוחות הודעות כמו "ההוצאה הזו לא מוכרת, אל תגישו אותה", הוא עבר לאדום: זה ייעוץ עצמאי.

פיקוח לא חייב להיות אישור של כל לחיצה

גילוי הדעת מבהיר שפיקוח אנושי יכול להיעשות גם בדרכים אחרות, ולא רק באישור בזמן אמת של כל פעולה: מדיניות שנקבעת מראש, הרשאות וגבולות פעולה, התראות, תיעוד ובקרה, ויכולת להתערב או לעצור. מה שקובע הוא שהשליטה המקצועית נשארת בידיכם בכל שלב רלוונטי.

10. המשרד: נוהל, הכשרה וספקים

החידוש הגדול בגילוי הדעת הוא המעבר מאחריות אישית לאחריות מערכתית. הנהלת המשרד ועורכי הדין המפקחים צריכים לנקוט אמצעים סבירים כדי שכל מי שעובד במשרד ישתמש ב-AI בהתאם לכללים. ועורך דין שחורג מהנהלים לא יכול להצטדק בכך שלא פיקחו עליו מספיק.

משרד קטן, אותו רף

גילוי הדעת מכיר בכך שמשרד של עורך דין אחד אינו משרד של 200 עורכי דין. גודל המשרד, תחומי העיסוק וסוגי המערכות משפיעים על אופן היישום ועל המשאבים. הם לא משפיעים על עצם החובה לעמוד ברף המינימלי. במשרד קטן הנוהל יכול להיות עמוד אחד, וההכשרה שיחה של חצי שעה. אבל הם צריכים להתקיים.

הכשרה: לכולם, לא רק לעורכי הדין

גילוי הדעת קובע שההכשרה צריכה לכלול עורכי דין, מתמחים, עובדים משפטיים ועובדי מנהלה, כלומר כל מי שמשתמש בכלי או נחשף אליו. הנושאים: מגבלות המערכת, סיכוני סודיות ופרטיות, חובת האימות, הכללים לגבי מידע מוגבל, והסכנה בהסתמכות יתר. ובלשון גילוי הדעת: אין די בהעמדת הכלי לשימוש העובדים.

חומות סיניות: גם בתוך המשרד

חובת הסודיות לא נגמרת בדלת של המשרד. כלי AI שמחובר למערכת המסמכים עלול להציג לעובד מידע מתיק שהוא לא מטפל בו, או לחבר בין שני תיקים שהמשרד הפריד ביניהם בחומה סינית. גילוי הדעת דורש להבטיח שהכלי שומר על ההפרדות הקיימות, ומעדיף אמצעים טכנולוגיים שמגבילים גישה בפועל על פני נהלים כתובים בלבד. משרד שמאמן מודל פרטי צריך לוודא שהמודל לא מתאמן על תיקים שיש עליהם חומה.

וגם כאן: העובדה שכלי משווק למגזר המשפטי, או מוצג כ"מאובטח", לא פוטרת מהבדיקה. כשצריך, נעזרים באנשי מקצוע: מומחה אבטחת מידע, פרטיות או מערכות מידע.

11. תוכנית יישום ורשימת בדיקה

רוב המשרדים והקליניקות כבר משתמשים ב-AI, לפעמים בלי שההנהלה יודעת. המטרה של התוכנית הבאה היא לא לעצור את השימוש, אלא להעביר אותו למסלול מוסדר בתוך ארבעה שבועות.

רשימת בדיקה

• קראתי את גילוי הדעת המעודכן (או את הכללים של המקצוע שלי) ואת הפסיקה המרכזית
• לכל כלי שאני משתמש בו, אני יודע אם הוא פתוח או סגור, ויש לי מסמך שמבסס את התשובה
• בחשבונות האישיים כיביתי את השימוש בשיחות לאימון
• אני לא מזין מידע מוגבל לכלי פתוח, כולל פרטים חלקיים ותיאורי מקרה
• כשאני מתמים, אני כותב את השאלה מחדש ברמה עקרונית, ולא רק מוחק שם
• כל אסמכתה, נתון וציטוט שהכלי מחזיר נבדק אצלי במקור מוסמך לפני שימוש
• אני יודע מהם ששת המצבים שמחייבים שקיפות כלפי הלקוח
• יש לי נוסח הסכמה קונקרטית, ואני לא מסתמך על סעיף כללי בהסכם
• החיוב שלי משקף את העבודה שנעשתה בפועל, גם כשהכלי חסך זמן
• שום סוכן לא שולח, מגיש או מייעץ בלי אישור אנושי
• לכל סוכן מחובר יש הרשאות מינימליות, לוגים, כפתור עצירה ובעלים
• יש נוהל כתוב, וכל העובדים, כולל מנהלה ומתמחים, עברו הכשרה
• בדקתי את ההסכם עם כל ספק AI מול שש ההתחייבויות
• קבעתי מועד לבחינה תקופתית של הכלים ושל הנוהל

12. מילון מונחים

AI Agent / סוכן בינה מלאכותית

מערכת שפועלת באוטונומיה מסוימת: מתכננת צעדים, בוחרת כלים ומתחברת למערכות אחרות בלי אישור אנושי לכל צעד.

DPA / הסכם עיבוד נתונים

נספח לחוזה עם ספק, שמסדיר מה מותר לו לעשות במידע: מטרה, שמירה, העברה ומחיקה.

Explainability / יכולת הסבר

היכולת להבין איך הכלי הגיע לתוצאה. ההסתדרות הרפואית ממליצה להעדיף כלים שמספקים רמה כלשהי של הסבר.

Generative AI / בינה מלאכותית גנרטיבית

מערכת שיוצרת תוכן חדש, כמו טקסט, תמונה, קול או קוד, על סמך דפוסים שלמדה.

Hallucination / הזיה

מידע שהכלי ממציא ומציג כעובדה, כמו אסמכתה שלא קיימת או נתון בלי מקור.

Human in the loop / האדם שבמערכת

עיקרון שלפיו אדם מקצועי מפקח על החלטות שמתקבלות בסיוע AI, ברמה שמותאמת לסיכון.

ISO/IEC 27001, ISO/IEC 42001

תקנים בינלאומיים לאבטחת מידע ולניהול מערכות AI. הסמכה לפיהם יכולה לתמוך בסיווג כלי כסגור.

LLM / מודל שפה גדול

מודל שאומן על כמויות עצומות של טקסט, ומשמש מנוע לצ'אטים כמו ChatGPT, Claude ו-Gemini.

Sandbox / סביבה מבודדת

סביבת ניסוי בלי גישה למערכות האמיתיות ולמידע של לקוחות.

אוריינות AI

הבנה סבירה של יכולות הכלי, מגבלותיו, סיכוניו ותנאי השימוש בו. לפי גילוי הדעת, חובה מתמשכת.

בעל שליטה ומחזיק

מונחים מחוק הגנת הפרטיות. בעל השליטה קובע את מטרות העיבוד (המשרד), והמחזיק מעבד את המידע עבורו (הספק).

גילוי דעת

מסמך של ועדת האתיקה שמפרש את כללי האתיקה בנושא מסוים. את/60/24 הוא גילוי הדעת על AI.

התממה

הסרה, הכללה או החלפה של פרטים מזהים כדי להקטין את האפשרות לזהות אדם. אינה מוחלטת.

זיהוי חוזר

זיהוי של אדם מתוך מידע שעבר התממה, בדרך כלל בהצלבה עם מקורות אחרים.

חזקה לכאורה

הנחת מוצא שאפשר לסתור. אי-עמידה בגילוי הדעת יוצרת חזקה שעורך הדין הפר את חובותיו.

חומה סינית

הפרדה בתוך ארגון בין צוותים או תיקים, כדי שמידע לא יעבור ביניהם.

חיסיון עורך דין-לקוח

הגנה על תקשורת בין לקוח לעורך דינו מפני חשיפה בהליך. העברת המידע לצד שלישי עלולה לפגוע בה.

כלי פתוח

כלי שאין לגביו התחייבות כתובה שהמידע נשמר בסביבה מבוקרת ולא משמש לאימון. ברירת המחדל.

כלי סגור

כלי שיש לגביו התחייבויות חוזיות ואמצעים טכניים שמבטיחים שהמידע לא ייצא ולא ישמש לאימון.

מזעור נתונים

הזנה של המידע הנחוץ בלבד, ומחיקה של מידע מיותר בסיום.

מידע מוגבל

מידע לא פומבי שיש חובה להגן עליו: מידע אישי, מידע לקוח חסוי, ומידע על צדדים שלישיים.

תוצר AI

כל פלט של כלי AI: טיוטה, סיכום, ניתוח, טבלה, תמונה או קוד.